עקדה לבד: ואיה השה?

"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'. אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי" (תהלים קל, א-ב)

"וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם..." הוא ציווה עליו לעקוד את בנו יחידו, אהובו, ולגדוע את עתיד הדורות הבאים. ריצ׳רד מכבי מכיר זאת היטב. לאחר מאה ציורים שצייר לאורך שלושים וחמש שנה, הוא הגיע למסקנה שאחרי השואה, כל היהודים הם 'יצחק'; כל היהודים עמדו בפני כליה מוחלטת כקורבנות וכניצולים. מהשואה ועד ניסיון העקדה האחרון בשבעה באוקטובר 2023, כשהעולם המודרני הפנה עורף לישראל.

הסדרה בת ששת הציורים נפתחת בעיצומו של הסיפור, כמענה לשאלתו המטרידה של יצחק את אביו בדרכם להר המוריה: "אַיֵּה הַשֶּׂה?". ותשובת אברהם אביו: "אֱלֹהִים יִרְאֶה". לאחר שאברהם מניח בזהירות את בנו יצחק על המזבח ועוקד אותו כקורבן, הודף אותו מלאך ה' ובולם את דבקותו חסרת הפשרות. מובס, אברהם מתחיל להתרחק, לנטוש את בנו ולשוב לביתו, בעוד יצחק נותר עקוד על המזבח. תחת ענן שכינה, יצחק פונה בזעם אל אביו המפנה לו עורף וחובר לישמעאל ולנערו אליעזר. יצחק נותר על ההר, לבדו.

"כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא" - יש המצליחים להתרחק מהאימה; יש המצליחים לשרוד את המצולות. ואף על פי כן, מוצאים את עצמם לאחר אכזריות כזו, שוב, לבד.