אומנות וריפוי :טובי אהרן קאהן

ההיסטוריה המשפחתית של טובי אהרן קאהן, היא שהעניקה לו את ההשראה ליצור מיצב שנועד במיוחד לחלל זה – המבנה ההיסטורי של בית חולים 'שערי צדק' בירושלים, שנחנך בשנת 1902. קרובי משפחתו של האמן, שמוצאם מפרנקפורט שעל המיין בגרמניה ושהשתקעו בניו יורק לאחר בריחתם מהנאצים, היו בין התומכים של בית החולים. סבו האהוב, יהושע ג' שפירו, נודע כ'מר שערי צדק' בשל קונצרטים שארגן לאורך עשורים רבים באולם 'קרנגי הול' בניו יורק, כדי לגייס כספים עבור בית החולים.

חיבור ההיסטוריה המשפחתית והקהילתית של קאהן עם נושאים של תפילה ותיקון המרכזיים בעבודתו, הביא אותו ליצור סדרה בת שישה עשר ציורים הממוקמים על אחד מקירות הגלריה, ומולם פרוכת התלויה לפני ארון הקודש. היצירות החדשות הללו מועצמות באמצעות ציורים וחפצי קודש הקשורים בריפוי, רומזים למוזיקה ומהדהדים את תכליתו המקורית של החלל כבית כנסת שפעל בתוך בית החולים. יצירות אחרות מתייחסות למסורת עיטור כתבי יד יהודיים במזרח אירופה. בדיוק כפי שבית החולים שירת את כלל תושבי ירושלים מכל הדתות והקבוצות האתניות, כך גם מיצב זה יוצר הרמוניה בין ריטואלים יהודיים לבין רוחניות אוניברסלית.

קאהן הגה את 'הפרוכת' כיצירה מוזיקלית, פסיפס של צורות מלבניות המזכירות תווי נגינה בודדים. על רקע זה, הדימוי המרכזי רומז לחריץ עמוק, 'ממעמקים' של מחבר ספר תהלים, שממנו ציפורים צהובות מתעופפות אל על. צבע הכחול הבולט בפלטת הצבעים מזכיר את ה'תכלת' המקראית, אותו צִבען יקר ערך ששימש לצביעת הבדים בבית המקדש בירושלים. כחול זה בולט גם בדגם 'ארון הקודש' וב'פמוטים', שבדומה ל'פרוכת' ול'מעמד השופר', מורכב ממקבץ צורות. בכל אחד מהחפצים הריטואליים הללו, מרכיבים שונים – כמו אבני בניין – מתכנסים כדי ליצור שלם אחד, המהדהד את התקבצותם של יחידים כדי ליצור קהילה, אם כערבות הדדית ואם כדי להתאסף באולמות תפילה וקונצרטים.

האמנות של קאהן מתאפיינת במופשטוּת הנטועה בחוויה האנושית ובעולם הטבע, הציורי והמרחבי גם יחד. צורות מפציעות ונמוגות, מזכירות דמויות ואנטומיה אנושיות, גושי אדמה ומים, תצורות סלע, עולמות הצומח והחי. נראה כי לנגד עינינו הדמויות משתנות: קווי מתאר של עץ משנים צורה לצללית אדם; מרחב מוזהב נדמה לאוזן של ילד ולמבט אווירי על יבשה גדולה. ואולם, הרמיזות הללו אינן קבועות או כפופות לתוכנית מסוימת, אלא הן נשארות נזילות ופתוחות לפרשנות אישית, מזמינות את המתבונן ליצור את החיבורים בעצמו ולגלות את המשמעויות הטמונות בכל יצירה.