גולמת: אפיגנטיקה

התערוכה 'גולמת' – פרשנות נשית מחודשת לאגדת הגולם מפראג – מנסחת מסגרת אמנותית־מושגית הרואה בטראומה תורשתית מציאות גופנית חיה, ולא מטפורה. בהישענות על מחקר עכשווי באפיגנטיקה ובחקר הטראומה, 'גולמת' מתייחסת לזיכרון כאל ידע גופני הנישא ומופעל ברגעים של שבר, איום והדרה מחודשת.

גולמת מתפרשת כאן כביטוי קולקטיבי של נשים יהודיות, המגיבות להפעלה מחודשת של פחד מותנה־היסטורית בעקבות אירועי שבעה באוקטובר 2023, ולגל האנטישמיות שהתלווה אליהם ברחבי אירופה ומעבר לה. במקום לנסח נרטיבים חדשים של קורבנוּת, הפרויקט מתמקד באופן שבו זיכרון תורשתי שב וצף בהווה בתגובות גופניות, בסערות רגשיות, ובצורך הדחוף בקשר, בטיפול ובהכרה הדדית.

בלב התערוכה ניצבים מניפסט ושאלון שפותחו באופן קולקטיבי, כחלק מן התהליך האמנותי. טקסטים אלה אינם מתפקדים ככלי הסבר, אלא כאלמנטים פרפורמטיביים – קולות העולים 'ממעמקים' ומנסחים את אשר נותר לעתים קרובות בלתי־נאמר בשיח הציבורי. עדויותיהן של נשים יהודיות מצ'כיה ומסלובקיה משקפות חוויות של בידוד גובר והדרה סמלית בתוך מרחבים פמיניסטיים, אקטיביסטיים, אקדמיים וקהילות להט״ב לאחר אוקטובר 2023, וחושפות סדקים במרחבים שבעבר טענו לסולידריות.

דמותה של ה'גולמת' מוצגת כקליפה דוממת שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, שבתוכה משובצות עדויות אותנטיות של נשים יהודיות מצ'כיה ומסלובקיה. כך נטמעים רגשות אנושיים וטראומה בין־דורית בגוף שאינו חי, והם מתפקדים כסמל עכשווי להגנה, לחוסן ולאינטליגנציה קולקטיבית המעוצבת מתוך זיכרון תורשתי או משותף. הפרויקט נשען על מיסטיקה יהודית, על קבלה מעשית ועל ההיגיון הסמלי של ההגנה הטמון במיתוס הגולם מפראג, וממקם את הגולמת במרחב שבין בינה מלאכותית, מחקר אפיגנטי ותפילה, בין תהליכים תת־מודעים לבין ביטוי מודע.

התערוכה עוסקת גם בהיסטוריה של טכנולוגיות חזותיות, החל מקמרה אובסקורה ומכשירים אופטיים מוקדמים ועד לדימויים אלגוריתמיים והשפעתם על הכלכלה של ימינו. היא שואלת כיצד פחד, נראות ואמפתיה מתוּוכים בעידן הרשתות החברתיות; אילו צורות הגנה אפשריות כאשר נרטיבים נעים מהר יותר מיכולת ההבנה; כיצד נראה טיפול ודאגה בסביבה מקוטבת המעוצבת על ידי נקודת מבט קיצונית.

התערוכה 'גולמת' אינה מבקשת לדרג סבל או לנסח היררכיות מוסריות. היא מכוננת מרחב של הקשבה, הכרה ותשומת לב אתית. היא מזמינה את הצופים והצופות להרהר באפשרות שטראומה תורשתית תותמר לכוח קולקטיבי, שזיכרון הטראומה יהפוך לגורם מחבר ולא מבודד, ושקולות מושתקים יוכלו בכל זאת למצוא מקום לצוף ביחד עם הקולות הנורמטיביים.

התערוכה נתמכת על ידי המכון הסלובקי בירושלים ומרכז זיכרון ודיאלוג בובני