פאלאס: תערוכת יחיד של חניתה אילן

התערוכה נולדה מתוך הקשבה לסיפור המבנה שבו היא מוצגת: 'המפעל' – בית אבן מפואר שנבנה בשלהי המאה התשע עשרה על ידי האחים אנטון ופסקל סרפין, ושימש משכן למגוון אוכלוסיות, דיירים ערבים ומוסדות חינוך יהודיים. המבנה, שהיה עֵד לשינויים ההיסטוריים בעיר, הפך ברבות השנים למעין ארכיון חי האוגד בתוכו שכבות עירוניות, תרבותיות ופוליטיות, וכיום משמש מוקד של אמנות, מפגש ויצירה רב־תחומית. לצד הבניין עומד מלון 'ולדורף אסטוריה', בגלגולו הראשון 'מלון פאלאס', אשר ביקש לשרטט עתיד מפואר לירושלים של אותה תקופה.

חניתה אילן ניגשת אל המבנה ההיסטורי מתוך סקרנות ציורית ולאו דווקא מתוך מבט נוסטלגי. היא ליקטה פיסות מידע, צילומים, מסמכים ארכיוניים ועדויות, המשמשים לה כנקודת מוצא להתבוננות בהיסטוריה המקומית, כמרקם רב קולי. בתוך כך היא נוגעת ברגעים שבהם, בעת היציאה אל מחוץ לחומות העיר העתיקה, התרקמה בירושלים שכנות בין קבוצות שונות, לצד שאיפות מנוגדות של ריבונות, התחדשות ובעלות.

החלל כולו פועל כאתר בנייה מתמשכת. הוא אינו מוצג כחורבה, אך גם אינו מתמסר לדימוי של פאר. במקום זאת הוא מציע התבוננות בארעיות כצורה של נוכחות. מה שנדמה לעתים כשלב ביניים בין בנייה לפירוק, מהדהד מחשבות על יציבות, על מבנים חברתיים, ועל האפשרות של הזיכרון לחזור ולהתגלות דווקא דרך הפערים והסדקים.

הציורים של חניתה נחשפים מתוך הסיפורים והדימויים שעל מצע הציור עצמו. בציור מתקיימת תנועה חופשית בין דימויים, רמזים וחיבורים בלתי צפויים, אשר נמחקים, מצטברים ומיטשטשים, עד שהם מתגבשים אל עבר הצבה ציורית גדולה ועזת מבע. המצע הציורי מתפקד כמגילה הנפתחת ומתקפלת, חושפת ומסתירה, ומותירה את המבט בתנועה ופליאה.