ארץ מקודשת

ב'ארץ מקודשת', יצרו הצלם האמריקני האגדי רלף גיבסון, יחד עם המפיק מרטין כהן, תערוכת תצלומים ייחודית הלוכדת את נשמת ישראל, העתיקה והעכשווית גם יחד. התצלומים משקפים אנושיות בסיסית ומבטאים את הזיקות הבסיסיות המחברות בין כל מי שרואה אדמה זו כקדושה, תוך שאיפות להבנה הדדית ולשלום. בתקופה שבה מלחמה וטראומה מאיימות להכניע אותנו, הדימויים של גיבסון מציעים מבט מרתק ומלא תקווה.

'ארץ מקודשת' מזמינה אותנו אל מאחורי עדשת הצלם, כמי שמבקרים לראשונה בישראל ורואים אותה מנקודת מבטו. כך נוכל לשים לב לפרטים, כמו מבט חטוף, מחווה מסוימת, תנוחה גלויית לב, רסיס זמן שאפשר לראות בו משמעות עמוקה יותר. תמצית הדימויים נמצאת באינטימיות שדרכה אנו נמשכים לאנשים, למקומות, לדברים, למיידי ולנצחי. ההנגדה שלהם חושפת את המפגש בין עתיקוּת ומודרנה.

רלף גיבסון מתאר את ישראל כ'מדינה העתיקה הצעירה בעולם', מקום שבו "זוהר עתיק יומין משתקף במיתולוגיה ובתבונה תנ"כית" וש"עמידוּת יסודות אבן הגיר, שהתקשו עם חשיפתם לאוויר העולם, מדברת בעוצמה רבה יותר כל אלף שנים... עד שהיסודות הללו הופכים לנצחיים כמו הזמן".

היופי האצור בנופים, בטבע ובממצאים ארכיאולוגיים בני אלפי השנים, מבטא תחושת פליאה ורוחניות. הדימויים העירוניים, התעשייתיים, מעבירים את עוצמת התושייה, הדמיון והחיוניות האנושית. כל דימוי נפרד מושך את תשומת הלב, ושילובם האמנותי יחד בידי גיבסון, יוצר את הרושם הייחודי של התצלומים. אבן חרוטה פוגשת גרפיטי; המדבר הפראי נפגש עם חומרים מעשי ידי אדם; רגע של שלווה בתוך הקקופוניה של החיים המודרניים – כל הנגדה שכזו מציתה את הדמיון ויזואלית, רגשית ונפשית.

גיבסון לוכד באופן נוגע ללב את המורכבות והמגוון של ארץ מקודשת זו עבור קבוצות אתניות ודתיות לאורך אלפי שנים. הדימויים שלו נתפסים ברגע – לעתים דרמטיים, לעתים מהורהרים, תמיד מרתקים. הם מבטאים את האנושיות האוניברסלית של כל יצור, את נשגבות הזמן ואת דופק החיים.

כפי שמרטין כהן מתאר: "במדינה קטנה זו, ניתן לראות ולחיות מחדש את ראשוניות ההיסטוריה העולמית; לחוות את המוסדות המתקדמים ביותר בעולם המדע, הטכנולוגיה והרפואה – וכל מה שביניהם. ירושלים מתקיימת באתר המפגיש את רוב הדתות המודרניות".

ובמילותיה של ג'ין בלוך, מנהלת המוזאון ע"ש ד"ר ברנרד הלר: "ב'ארץ מקודשת' של רלף גיבסון, אפשר לחוש שהמקום הזה קדוש לכולם, למרות כל ההבדלים הקורעים אותו לגזרים. התערוכה מקרינה תקווה לעתיד של שלום, שבו כולם יכולים למצוא ריפוי, אמפתיה והבנה משותפת".