הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה

התערוכה 'השוכן בבית הזה' יוצאת מתוך המשנה במסכת מידות (ב, ב) המפרטת את סדר הצעדים המובנה והמוקפד בעת הבאת קורבנות לבית המקדש. הטקסט נראה כמו מדריך הוראות לריטואל אבלות ציבורי, היוצא מחוץ לגבולות הבית ב'שבעה', שנועד להכליל את הצער על פגיעה באדם אהוב, על הדרה או בידוד, על אובדן חברוּת או אובדן דרך. כך אומרת המשנה:

"כל הנכנסין להר הבית, נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל, חוץ ממי שאירעו דבר, שהוא מקיף לשמאל.

- ["מה לך מקיף לשמאל?"]

- "שאני אבֵל".

- "השוכן בבית הזה ינחמך".

- "שאני מנודה",

- "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך",

דברי רבי מאיר.

אמר לו רבי יוסי: עשיתן כאלו עברו עליו את הדין,

אלא "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך".

התערוכה 'השוכן בבית הזה' מציעה פרשנות ויזואלית למשמעות האֵבל הקולקטיבי, להיות אדם מודר, פגיע, ולדרך שבה יוכל לשוב, אם לנוף המוכר ואם לנוף שונה לחלוטין. בהשראת ספרה של הרב שרון בראוס, The Amen Effect המציע פרשנות חדשה למשנה זו, בוחנות היצירות בתערוכה, דרך נקודת מבטם של יהודים בתפוצות, מה גרם לאנשים לפנות שמאלה בשער הכניסה להר הבית, במקום ללכת כמקובל ימינה. המשתתפים בתערוכה מציעים מצבי תודעה שונים: חלום, יופי, יגון, אובדן ושיבה. באמצעות המיסטיקה היהודית, אנדרטאות, מיתולוגיה משותפת, סמלים תרבותיים יהודיים וכמובן הומור יהודי, יוצרות העבודות נקודות ציון המעבירות את האמנים ואת המבקרים דרך הכוריאוגרפיה המקודשת.

לאחר טבח השבעה באוקטובר, סבלה הקהילה היהודית בפורטלנד שבארצות הברית – קהילה הנמצאת אלפי קילומטרים מישראל וידועה בדעותיה הפוליטיות הפרוגרסיביות - משסע חברתי, כפי שסבלו קהילות יהודיות אחרות בתפוצות. קהילת האמנים והתרבות היהודית "Art/Lab" שבפורטלנד גייסה את כוח האמנות ואת חזונם של האמנים, כתגובת נגד לשסע זה. היא שימשה חממה עבור אמנים, ואפשרה שיח, יצירת אמנות ומפגשים ציבוריים והזמינה לבחון טקסטים יהודיים, רעיונות עכשוויים בלב וראש פתוחים. בתוך כך נוצרה עדות לריבוי הקולות היהודיים ולחוויות החיים. "Art/Lab" מאפשרת להתאחד כיהודים וכאמנים. כל השאר פרשנות.